מניעת נזקי לינת אנפות בתמרים

מניעת נזקי לינת אנפות בתמרים

סיכום מעקב רב שנתי (2004-2007) והמלצות לביצוע
מתחילת שנות האלפיים התרבו התלונות של הדקלאים בעמק בית שאן, על נזקים לפרי, מהלשלשת של אנפות, שמתרכזות ללינת לילה במטעי התמרים. הנזק העיקרי הוא לפרי "מלושלך" שנפסל למכירה. הדיווחים הראשוניים משנת 2004 היו על נזק בכעשרה משקים. הערכת הנזק הייתה עד עשרות אלפי ₪ למגדל. ברוב המטעים הלינה מרוכזת בדונמים בודדים. לפי הזמנת ארגון הדקלאים בצענו מחקר שדה רב שנתי במטרה ללמוד את היקף הבעיה ופרטיה ולהציע דרכים למניעת הנזק.

רקע כללי:
התנהגות העופות, כבעיה אקולוגית, מושפעת מגורמים סביבתיים רבים. לא כולם ידועים ועל חלקם הגדול אין לנו שליטה (לדוגמא במקרה זה: נדידת הציפורים, אורך הלילה, סוגי המזון וצרכי הלינה). גם התיחסותנו למינים השונים אינה אחידה: חלק ממיני האנפות מועילים לנו כאוכלי חרקים ונברנים בשדות השלחין וחלק מוזכרים לעיתים כמזיקים לאוכלוסיות הבר של זוחלים וחרקים (אנפות בקר) ולדגים בבריכות (אנפות לילה). שיתוף הפעולה עם החקלאים, בתכנון המחקר, בהפעלתו וביישומו, הוא "נקודת ארכימדס" לפתרון הבעיה.

מטרות המחקר:

• מניעת נזקי הלשלשת מלינת הלילה של אנפות בתמרים.
• לימוד האקולוגיה של לינת האנפות במטעים: מיני האנפות, מועדי הלינה, זני התמרים, גבהים וכו'.
• בדיקת היעילות של שיטות הרחקה מהמטע, תוך הפרעות שונות ללינה.

שיטות:

• סקר חודשי במטעים הנגועים. התצפיות בוצעו מדי חודש בכל אחד מהמטעים החל מרבע שעה לפני השקיעה (אור מלא) ועד לשעה אחרי השקיעה (עד חשכה מלאה).
• בדיקת השפעת הגרוש, בשני מטעים, בנוה איתן ועין הנציב. הגרוש התבצע ע"י המגדלים, מרכב נוסע עם אור וצופר והפעלת תותח גאז.
• בדיקת האלטרנטיבות ללינה באזור, כדי לוודא שיש סיכוי ליעילות של ההרחקה.

תוצאות:

1. במטעים בהם לא התבצע גרוש התבססו לינות מסיביות שכללו מאות לבניות גדולות, אנפות אפורות ודיות, בחודשים אוגוסט עד מרץ.
2. במטעים שבהם בוצע גרוש מסודר, כמעט בכל יום, לא התבססה לינה של לבניות גדולות.
3. חלק גדול מהאנפות האפורות נשארות ללינה בשוליים של בריכות הדגים. כל הלבניות עפות ללינה על עצים. קיימת לינה של לבניות על אקליפטוסים ותמרים גם מעבר לירדן, מדרום לכפר רופין. (כידוע, מניעת נזקי בע"ח אפשרית רק אם יש להם אלטרנטיבה טובה.)
4. האנפות האפורות מתחילות להגיע לאזורנו בשבוע האחרון של יולי ובכמויות גדולות מאמצע אוגוסט. הלבניות הגדולות מגיעות מתחילת אוקטובר. הדיות מגיעות מאמצע אוקטובר ובכמות גדולה רק בנובמבר. הנזק לפרי מצטבר, עד לגדיד בספטמבר-אוקטובר.
5. שעות הכניסה ללינה (והגירוש היעיל) החל מחצי שעה אחרי השקיעה עד חושך מוחלט.
6. הוכחה יעילות של הרחקה יום-יומית ע"י צופר וזרקור מרכב וכן ע"י תותח גז חזק.
7. בעונה האחרונה לניסוי הופעל בהצלחה אקדחון לייזר חזק שהפריע מאד ללינת האנפות.
8. בגרוש מתמיד ויעיל האנפות מורחקות לאתרים אלטרנטיביים.
9. גם בגרוש קבוע נשארים פרטים בודדים, שהאמצעים שנבדקו לא מרחיקים אותם.

המלצות:

1. פעילות ההרחקה צריכה להתבצע בדמדומים, במשך שעה. החל משקיעת השמש ועד לחשיכה.
2. נסיעה ברכב לאורך המטע, עם אור וצופר יעילה כנגד הלבניות הגדולות וחלקית כנגד האנפות האפורות והדיות.
3. הפעלה מתאימה של תותח גז חזק יכולה להרחיק את האנפות מהמטע.
4. מעקב אחרי הופעתן של האנפות מאמצע יולי ובמשך העונה עד לגדיד, הוא המפתח להצלחת הפעולה.

סיכום:
במעקב שדה מתמיד של שלוש עונות של גידול התמרים, למדנו את פרטי ההתנהגות של האנפות בהתכנסות
ללינה. המעקב אחרי תוצאות ההרחקה נתן מידע על יעילות השיטות ואפשר לבנות מודל מתאים להתמודדות
עם הנזקים. בשיתוף פעולה עם הדקלאים הגענו למצב שניתן למנוע את רוב הנזק במאמץ סביר.
אנו מקווים שנוכל ליישם מודל מחקרי זה בהקטנת הקונפליקטים בין הציפורים לחקלאות.

*עורך המחקר – דוד גלזנר, מנהל מרכז הצפרות