רקע:
השימוש בתנשמות כמדביר ביולוגי של מכרסמים, אשר התחיל בארץ בשנות השמונים של המאה הקודמת, התפשט בכל האזורים החקלאיים מעמק החולה בצפון ועד באר שבע בדרום. הפיתוח המואץ של היישובים ואזורי התעשייה פגע באתרי הקינון הטבעיים והמסורתיים של התנשמות. השימוש ברעלים, בחקלאות וביישובים פגע ישירות באוכלוסייה. כמות המכרסמים בשדות, בעיקר הנברנים הגיעה לממדים מזיקים עקב "התפוצצות האוכלוסייה" מדי כמה שנים. כך נוצר הצורך לעודד את רבייתן של התנשמות ע"י הצבת תיבות קינון מתאימות. עידוד של אויב טבעי קיים הוא הפיתרון הנכון ביותר להדברה הביולוגית בשטחים הפתוחים, חקלאיים וטבעיים.
מבנה התיבה:
o תיבה גדולה, לזוג הורים עם 2-8 גוזלים גדולים.
o פתח כניסה צר בגודל של 15X20 ס"מ, עם משטח נחיתה רחב בחזית 20X30 ס"מ.
o מחיצה בין חדר הכניסה ל"חדר השינה" להחשכה של החדר הפנימי. להשאיר רק מעבר צר לכניסה , ברוחב של 15 ס"מ.
o לשמירת טמפ' התיבה יש ליצור חרכי אוורור ברוחב 2 ס"מ מתחת לגג, שיהיו מוסתרים משמש ישירה. מומלץ לצבוע את התיבה בצבע לבן. באזור גשום רצוי להוסיף גגון פלסטיק לשמירה על התיבה מרטיבות.
o דלת צדדית לביקורת ולניקוי התיבה בסתיו. בגודל 25X35 ס"מ. תלויה על צירים עליונים חיצוניים.
o מומלץ להשתמש בעץ מלא או לוח סנדוויץ עמיד בעובי 12 מ"מ.
מיקום התיבה:
o התיבה תמוקם בגובה 2-3 מטר לפחות. מתחת לגגון או על עמוד ברזל חזק "2 לפחות.
o מומלץ להציב את התיבה בצל של עץ, או מתחת לסככה גבוהה, למניעת התחממות. לוודא שהפתח במקום גלוי לנחיתה, לא מוסתר ע"י ענפים.
o ההצבה מומלצת בסתיו, כדי שהתנשמות יתמקמו בחורף ויתרגלו למקום.
הטיפול השוטף:
o ספטמבר / אוקטובר– ניקוי התיבות משאריות דגירה ופולשים. (יונים, דרורים, קאקים, זהירות מצרעות)
o מדצמבר – לא לפתוח את התיבות, האיכלוס מתחיל במציאת מיסתור בימי החורף הסגריריים.
o מרץ/אפריל – להתרחק מהתיבות, לא להציץ ולא לפתוח. הדוגרת רגישה ונוטשת את הקינון עקב הפרעה קלה ביותר.
תוכנית לבניית תיבות הקינון לתנשמות
